שאלות ותשובות

9 מ"ר נטו.

9 מ"ר נטו, אך נדרש אישור פרטני של מהנדס המחוז. ישנם מקרים בהם בעלי בתים פרטיים (בתי קרקע) מבקשים לבנות מקלט בחצר במקום ממ"ד. פתרון זה מאושר היום למקרים חריגים בלבד כפתרון למשפחה אחת בלבד.

ממ"ד יהיה לא פחות מ- 9 מ"ר נטו.גובה מינימאלי – 2.5 מטר.מספר קירות חיצוניים – לא יותר מ-2.קירות חיצוניים בעובי מינימאלי של 25 ס"מ.קירות פנימיים בעובי מינימאלי של 20 ס"מ. בנוסף, בכל ממ"ד יותקנו דלת הדף, חלון הדף מפלדה, חלון אלומיניום וצינורות אוורור.  קירותיו הפנימיים של הממ"ד יהיו בעובי מינימאלי של 20 ס"מ. ולא פחות מכך.

ממ"ד – 1.25 מ"ר לאדם.ממ"ק – 4 מ"ר ליחידת דיור קטנה (עד 100 מ"ר ברוטו) או 5 מ"ר ליחידת דיור גדולה (מעל 100 מ"ר).ממ"מ – 1.25 מ"ר לאדם.מקלט ציבורי – 1.25 מ"ר לאדם

זמן השהות מוגבל ל - 3 שעות. תקופת השהות משתנה בהתאם לגורמים הבאים: מספר האנשים השוהים בחלל נפח החלל, עומס החום בחלל  (טמפרטורה ולחות).

חדירת גזים דרך הכיורים או האמבטיה אפשרית כאשר הניקוז איננו דרך סיפון. אין אפשרות לחדירת גזים דרך האסלה מאחר וקיים בה סיפון (יש לוודא כי הסיפונים מלאים במים!).

אוהל אב"ך הינו פריט מומלץ ע"י פיקוד העורף בבתים בהם לא קיים ממ"ד או מקלט אטום. יש לוודא כי האוהל אב"ך עומד בדרישות תקן ישראלי 5455.

אין צורך, במידה ומרחב מוגן הנו תקין הוא תוכנן להיות אטום. במידה וישנם ליקויים הנראים לעין, שלא תוקנו ע"י בעל מקצוע (לדוגמא דלת הממ"ד אינה אטומה, חורים בקירות וכו'), אזי יש לאטום את המרווחים הללו באמצעות סרטים דביקים והדבקת ניילונים בשעת חירום.

פותחים את הברגים של הפלנז' (מכסה הפלדה), מורידים את הפלנז', ולאחר מכן מוציאים את צינוריות שומרי המרחק (במידה ויש), מרכיבים (רוכשים אם חסר) אטם בגודל הפלנז'  (עם חורים לברגים), מחזיקים את הפלנז' וסוגרים היטב את הברגים.

דינו של מקלט פרטי כדינו של חדר אטום ולצורך כך הוא באחריות בעל המקלט. על המקלט המשותף אחראי ועד הבית, לצורכי טיפול אטימה והכשרה לשעת הצורך בדיקת תקינות המקלט הינה פשוטה וניתנת לביצוע ע"י הדייר עפ"י הנחיות לאחזקת מקלטים.

ישנן מס' דרכים לבדיקת אטימות המקלט:                        א.           בדיקת אטימות הדלת נעשית ע"י סימון בגיר או בצבע מים. יש לסמן בגיר את הגומייה שמסביב לדלת לאחר מכן, יש לנעול את הדלת ושוב לפתוח. יש לבדוק אם המריחה נראית על המשקוף בצורה רצופה. אם כן- משמע שהדלת אטומה. כך גם לגבי החלון.                        ב.           ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות צבע מים אך חשוב להסיר את הצבע עם סיום הבדיקה.                         ג.            בשיטה מהירה יותר ניתן לבדוק בשעות היום אם לא חודר אור דרך החלונות והדלת, סביר להניח שהמקלט אטום.                        ד.           ככלל, אופן בדיקת האטימות מוגדר בת"י 4577 "בדיקת אטימות למקלטים ומרחבים מוגנים". בדיקה זו מתבצעת ע"י מעבדה מוסמכת וכרוכה בתשלום. מומלץ לבצע בדיקה זו לאחר תיקון כל הפגמים הגלויים לעין.

יש לבדוק אטימות לפי ת"י 4577 באמצעות מעבדה מאושרת. במידה והמקלט אטום ואין חדירת גז ניתן לעשות שימוש במקלט במידה ואינו מוצף.

לא, ישנו חשש מהתנפצות הקרמיקות בעקבות ההדף.

לא. מבנה טרומי אינו מוגן חל"ך ויש לאטום אותו כמו כל בניין אחר .

לא, אך השהות בבית זה עדיפה על שהות בחוץ.

לא. אך השהות בבית זה עדיפה על שהות בחוץ.

לא, צפיפות חומר הגבס היא נמוכה וכן התפרים מאפשרים חדירת גז.

עדיף שלא לשהות בבית זה, כיוון שתקרת עץ אינה אטומה בפני גזים, ולא ניתן לאטמה.

רצוי לא לבחור כחדר אטום חדר בו ישנם קירות אסבסט, במידה ואין ברירה יש לאטום את הקיר באמצעות יריעת פוליאתילן.

יש לבחור בחדר שבו מספר קטן יותר של קירות החשופים לכיוון חוץ, ולכסות את קירותיו מבפנים באמצעות יריעות פוליאתילן וסרטי הדבקה.

באמצעות פס הדבקה עם "מברשות" המונחים על המסילה, ויריעת ניילון לאיטום פתח הדלת וסרטי דבק בשוליו.

לא, כיוון שהחדר מאכלס בצפיפות את כל בני הבית, וחימומו ייקצר את זמן השהות בחדר האטום.

יש לשבת על הרצפה, לאורך קירות פנימיים הניצבים לקיר החיצוני, בישיבה שפופה ככל האפשר. יש להתרחק ככל האפשר מקירות חיצוניים ולהימנע מישיבה מול החלון.

סרט פלסטי דביק מפוליפרופילן (5 ס"מ רוחב ובעובי 30 מיקרון לפחות) המיועד לאטימת חדרים כדוגמת סרט של חברת "דביק" או שווה ערך.

יריעות פוליאתילן בעובי 100 מיקרון לפחות.

ציפוי פילם מגן – יריעות פוליאסטר, פוליפרופילן או פוליאתילן דביקות בעובי 100 מיקרון לפחות.

כמויות – סה"כ נדרש 2 גלילים של סרט דביק  באורך 66 מ' כל אחד וכ- 8 מ"ר יריעת פוליאתילן  (לחדר ממוצע).

בחנויות לכלי בית וחומרי בנייה.

משרד התעשייה המסחר.

עליך לפנות למתכנן אשר יגיש בקשה לפטור אל מהנדס המחוז הרלוונטי בצירוף 2 העתקים של התוכניות וטופס בקשה לפטור חתום ע"י הועדה לתכנון ובנייה. נדרש לצרף גם דו"ח תקינות למחב המוגן הקיים.

ניתן להתקין מזגן במרחב המוגן בתנאי שיהיה מזגן מפוצל (לא מזגן חלון) ויותקן ע"פ המפרט המאושר ע"י פיקוד העורף, כולל איטום הצנרת העוברת את קיר המרחב המוגן, וזאת מכיוון שמזגן מפוצל מקרר את אויר המרחב המוגן מבלי להכניס אויר מבחוץ. אין להפעיל את המזגן במידה ויש ספק לגבי סוג המזגן. ניתן להתקין גם מזגן מרכזי באמצעות צינור נפרד עם אטם פנימי אך יהיה צורך בסגירת האטם בחירום (כלומר: המזגן לא יעבוד).

3 מטר.

ניתן לטייח את קירות המרחב המוגן בהתאם לדרישות התקן הישראלי 5075.

אין חוק שאוסר, אך פיקוד העורף ממליץ לא לבצע עבודות מסוג זה, מאחר וחישוב שטח הממ"ק נקבע ע"פ שטח הרצפה ועבודות אלה יגרמו להקטנת שטח המחייה בחירום. חלוקה תתבצע ע"י קירות בטון או גבס בלבד.

ממ"ד מספק הגנה נגד פגיעה קרובה של רקטות וטילים אך לא מתוכנן לעמוד בפני פגיעה ישירה.

                        א.           דלת הדף: יש לבדוק האם הדלת נסגרת ונפתחת בקלות (נעילה כפולה לנעילת חירום) כאשר ידית הדלת עולה כלפי מעלה ב-90 מעלות, שלא חודר אור והאם יש אטמי גומי (יש לבדוק שהאטמים לא התייבשו).                        ב.           חלון הדף חיצוני: יש לבדוק האם ניתן לסגור את החלון (בדיקת נעילה).                         ג.            חלון בטחון פנימי: יש לבדוק שהחלון נסגר כיאות (בד"כ נעילה כפולה לנעילת חירום).                        ד.           צינורות אוורור "8 (במידה וקיימים) יש לבדוק שקיים אטם גומי ושניתן לסגור את הברגים עד הסוף.

פיקוד העורף יחד עם מדינות שונות בעולם עורכים מדי שנה ניסויים לבחינת אפקטיביות המיגון. באותם ניסויים מדמים את פגיעתם של טילים ורקטות בקרבתם של מבנים מסוגים שונים. בנוסף, חוקר פיקוד העורף את תוצאות ההתקפות על סביבה אזרחית בארץ ובחו"ל ומנתח היכן שהו אזרחים שנפגעו באותם התקפות. מהניסויים והמחקר עולה מסקנה ברורה – בחירה נכונה של מרחב פנימי מוגן במבנה בו אתה מתגורר ושהייה בו בעת התקפה - מצילה חיים!במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה" הוכח כי מי ששהה בתוך מבנה ומי  ששהה במרחב מוגן – כמעט ולא נפגע.

מאז שנת 1991 נבנים כל המבנים החדשים והמבנים שעוברים שיפוץ עם ממ"דים – מרחבים מוגנים דירתיים או ממ"קים – מרחבים מוגנים קומתיים. הפערים הקיימים בתחום המקלטים מצטמצמים משנה לשנה.

פיקוד העורף אחראי לגיבוש הוראות והנחיות מקצועיות לנושא תכנון, ביצוע ואחזקה של מקלטים ומרחבים מוגנים. מהנדסי מחוזות פקע"ר מבצעים פיקוח מקיף על אישור היתרי בניה וכן מבצעים פיקוח מדגמי על מרחבים מוגנים לקראת קבלת אישור לאכלוס המבנה. בנוסף, מחלקת מיגון בפיקוד עורכת ניסויי פיצוץ לבחינת האפקטיביות של המרחבים המוגנים. פיקוד העורף אינו גוף פיקוח או אכיפה בנושא אחזקת מקלטים פרטיים או משותפים.

הרשות המקומית תפתח את המקלטים בהתאם להנחיית פקע"ר בשעת חירום בלבד. בזמן שגרה, רוב המקלטים הציבוריים יישארו נעולים(על מנת לשמור על תקינותם וכשירותם), מלבד המקלטים המשמשים למטרות שונות בשגרה (בתי כנסת ועוד).

ע"פ חוק הג"א סעיף 14א האחריות לטיפול במקלטים אלו היא בידי הרשות המקומית.

הרשות המקומית הינה הסמכות הבלעדית לאחזקת המקלטים הציבוריים וזו אחריותה לתחזק אותם לקראת החירום, כפי שמשרתת את תושביה בתחומי החינוך, הרווחה והתברואה.

מקלט בבית מגורים הינו רכושם של הדיירים והם אלו המופקדים על הטיפול בו. במקרה של שימוש במקלט ללא רשות הדיירים רשאי ועד הבית לפנות לעירייה אשר לה הסמכות על פי חוק לטפל במקרים מסוג זה. ע"פ חוק הג"א, רשאית הרשות לפנות את תכולת המקלט.

וועד הבית המוגדר ע"פ חוק המקרקעין, מחויב לתחזק את המקלט מתוקף חוק הג"א. האחריות לאחזקת המקלט המשותף היא של וועד הבית. הזנחה של המקלט היא עבירה פלילית על חוק הג"א. לוועד הבית יש עילה לנקוט בהליכים משפטיים נגד דייר המסרב להשתתף בהוצאות הכרוכות בשיקום / שיפוץ המקלט המשותף.

פיקוד העורף מעודד שימוש דו תכליתי במקלטים במטרה לשפר את תחזוקת המקלט. על מנת לאפשר שימוש דו תכליתי יש צורך ב-א.      עבור מקלט ציבורי- אישור רשות מוסמכת (מהנדס פקע"ר), אישור רשות מקומית.ב.      מקלט משותף- החלטה חוקית של הועד המשותף (ברוב קולות ע"פ התקנון המשותף, חוק מקרקעין), אישור רשות מוסמכת, אישור הרשות המקומית.בשימוש דו תכליתי, הציוד הקבוע והרהיטים לא יתפסו יותר מ-20% משטח המקלט ויפונו תוך 4 שעות מהכרזת מצב הכן.חל איסור לאחסן במקלט חומרים דליקים, רעילים או נפיצים.חל איסור לפגוע במקלט או במרכיבי מיגון שבו (קירות, דלת, חלון  וכד') לצורך התאמתו לשימוש דו- תכליתי.

א.      מקלט בבית משותף – תרבות, תפילה, פעילות ספורטיבית, משחקיה לילדים, משרד לוועד הבית, מועדון לנוער, מבוגרים או קשישים, חניית אופניים ועגלות – אך לא לאחסון.ב.      מקלט בבית חד או דו משפחתי בלבד – חדר גיהוץ לדוגמא.ג.        מקלט במפעל -  חדר הלבשה, חדר אוכל, בית כנסת, פעילות ספורטיבית.

א.    ציוד או ריהוט קבוע עד 20% משטח המקלט הכולל.ב.     ניתן לפנות את הציוד תוך מקסימום 4 שעות ממתן התראה לפינוי ע"י פיקוד העורף או הרשות המקומית.ג.       אסור להחזיק כל ציוד או חומר דליק, רעיל או אחר לרבות ציפוי קירות או תקרות.ד.     חובה להתקין תאורת חירום.ה.    המקלט יצויד בציוד שחובה להחזיק בו ע"פ תקנה או הוראות פיקוד העורף. פיקוד העורף רשאי לבטל או לצמצם רישיון כללי או לגבי מקלט מסוים וכן לאסור השימוש במקלט למטרות האוסרות אם לא מתקיימים התנאים המגבילים.

שיפורי מיגון בבנייה קיימת הינם חיזוק של חדר או חלל בדירות מגורים, במבנה מסחרי, במבנה משרדים או בכל מבנה אחר שנעשה על ידי תוספות בנייה באותו החדר. העבודה כוללת את חיזוק הקירות והחלפת הדלת והחלון לדלת וחלון עמידים בהדף.השיטה היחידה לשיפורי מיגון שמאושרת כיון ע"י פקע"ר הינה חיזוק חדר באמצעות יציקה או התזה של בטון מצידו הפנימי של החדר בהתאם למפרט "חיזוק ואטימה של חדרים קיימים- שיפורי מיגון" המופיע באתר זה.שיפורי מיגון משפרים משמעותית את עמידות החדר כנגד אפקטי פיצוץ ואיום בלתי קונבנציונלי אך אינם מהווים מיגון תקני. בתכנון תוספת לבית שגדולה מ-12 מ"ר דורש החוק לבצע באותו הבית מיגון תקני, במידה והוא לא קיים (עפ"י תקנה לבניית מקלטים  ומרחבים מוגנים). במקרים מסוימים כאשר אין בבית מיגון תקני והתנאים ההנדסיים לא מאפשרים בניית מיגון תקני, בסמכות פיקוד העורף לאשר בניה של שיפורי מיגון כפתרון חלופי.

כל ממ"ד אשר ניתן לו היתר בניה מאת פיקוד העורף לאחר התאריך 18/05/2010 חייב במערכת סינון.

יש להיכנס במהירות לממ"ד ולסגור ולנעול את דלתו ע"י סיבוב הידית בתשעים מעלות.כמו כן, יש לסגור את חלון הפלדה בממ"ד

הסיבה היא שלשני החלונות אשר בממ"ד יש שני תפקודים שונים:חלון הפלדה נועד כנגד הדף ורסיסים שאילולא קיומו היו חודרים את חלון האלומיניום ואילו חלון האלומיניום אינו מונע חדירת רסיסים ומשמש כנגד אטימות בלבד.

זוהי מערכת המותקנת במרחבים מוגנים תקניים (ממ"ד, ממ"ק,ממ"מ, מקלט) המאפשרת סינון  של האוויר במקרה של אירוע בלתי קונבנציונאלי בו נדרש להיכנס לחדר אטום. בנוסף, המערכת מיועדת להקל על השהייה בחדר האטום במתאר בלתי קונבנציונאלי ע"י אוורור החצר.מערכת אוורור וסינון תקינה מספקת פתרון שהייה בחלל האטום למשך זמן ממושך, ללא כל צורך בחבישת מסיכות. יחד עם זאת יש להקפיד כי המסכות יהיו בהישג יד למקרה ויהיה צורך בפינוי.מהם יתרונותיה של מערכת אוורור וסינון?                        א.           המערכת מסייעת להתגבר על דליפות אוויר קטנות למשל כתוצאה מפגמים בבנייה או עקב בלאי תחזוקתי (סידוק הקירות, חוסר איטום בצנרת כבלים).                        ב.           הגדלה משמעותית ביותר של זמן השהייה במרחב המוגן ככל שהדבר נובע מאילוצים של תנאי אוויר. במרחב מוגן אטום נוצר עומס חום גבוה, ריכוז גבוה של דו-תחמוצת הפחמן, הלחות עולה,  והקטנת ריכוז החמצן לעומת מרחב מוגן בו מותקנת מערכת אוורור וסינון אשר בזכותה קיימת הכנסת אויר צח מסונן.                         ג.            מאפשרת שהייה בחדר ללא מסכות מגן על הפנים.

 א. המערכת מסייעת להתגבר על דליפות אוויר קטנות למשל כתוצאה מפגמים בבנייה או עקב בלאי תחזוקתי (סידוק הקירות, חוסר איטום בצנרת כבלים). ב. הגדלה משמעותית ביותר של זמן השהייה במרחב המוגן ככל שהדבר נובע מאילוצים של תנאי אוויר. במרחב מוגן אטום נוצר עומס חום גבוה, ריכוז גבוה של דו-תחמוצת הפחמן, הלחות עולה,  והקטנת ריכוז החמצן לעומת מרחב מוגן בו מותקנת מערכת אוורור וסינון אשר בזכותה קיימת הכנסת אויר צח מסונן. ג. מאפשרת שהייה בחדר ללא מסכות מגן על הפנים.

קיים תקן 4075 של מכון התקנים הישראלי ויש לוודא שהמערכות הנ"ל עומדות בתקן.

תוכל למצוא את פירוט התקן באתר של מכון התקנים הישראלי או באתר של פיקוד העורף בכתובת www.sii.gov.il.

ניתן לרכוש מערכת מכל ספק שיציג תו תקן למערכות שלו.

ניתן למצוא את החברות באמצעות האינטרנט או 144. החברות אחראיות על ההתקנה ובדיקה תקופתית של המערכת לאחר ההתקנה בהתאם לדרישות מכון התקנים הישראלי. גודל המערכת נקבע על פי מספר האנשים המכסימלי שישהה במרחב המוגן ועפ"י נפח החלל.

יכולת הספיגה של המערכת גבוהה ביותר ולפיכך במקרה ובו הפחם הפעיל סופח חל"ך או חלב"ג (חומר לחימה ביולוגי) מתאפשרת זרימת אוויר נקי לאורך זמן ממושך (שבועות).

התקנת מערכת הנה "מדרגה" נוספת בחבילת המיגון לאזרח. בנוסף, המערכת מאפשרת שהייה ארוכה בתנאים נוחים.

לא.

מדובר באלפי שקלים בודדים.ניתן לברר על כך בין היצרנים.סוג המרחב המוגןעלות רכישה והתקנהעלות אחזקה שנתיתממ"דכ-7,000 ש"חכ-100 ש"חממ"ק (לפי 4 משפחות בקומה)כ-2,500 ש"חכ-150 ש"ח           

עם כניסתן לתוקף של התקנות המוצעות, כל מבנה חדש וכל  תוספת בניה לדירה קיימת שמעל 12 מ"ר יכללו התקנת מערכת אוורור וסינון (להלן מיגון קולקטיבי) בממ"ד / ממ"ק / ממ"מ.

גודל המערכת נקבע ע"פ כמות האנשים הצפויים לשהות במרחב המוגן בשעת חירום. המערכת צריכה לספק 6 מ"ק אוויר מסונן לשעה לכל אדם. ניתן לראות חוברת הסבר באתר האינטרנט של פיקוד העורף.

לפורום מתכננים באתר הפיקוד.

פיקוד העורף הינו המנחה המקצועי לקביעת תקן למערכת זו.

לאחר פרסום התקנה המחייבת, מערכות אוורור וסינון חייבות להיות מותקנות בכל המרחבים המוגנים, לרבות מוסדות חינוך.

כן. המערכת תתפוס פחות ממ"ר אחד.

יש לתחזק את המערכת עפ"י הוראות היצרן, כאשר ב-5 שנים הראשונות, האחזקה אינה מחויבת בתשלום